כדי שאנשים שנולדו חרשים ימצו את מקסימום הפוטנציאל שלהם לשמוע באמצעות השתל, הם זקוקים לטיפול של קלינאי/ת תקשורת החל ממספר שבועות לאחר החיבור לשתל ולאורך תקופה משמעותית לאחר מכן.האתגרים הניצבים בפניהם הם רבים: החל מהסתגלות לשמיעה רצופה לאורך כל שעות היום , דרך למידת צלילי סביבה רבים שלא הכירו, פיתוח מיומנויות של זכרון שמיעתי, ועד להבנת דיבור. במשך הזמן, הם ילמדו להיות קשובים למתרחש סביבם מבחינה אקוסטית, להגיב לצלילי סביבה ולדיבור ויחושו ביטחון רב יותר בהתנהלות שלהם בחיי היומיום.
בהכללה ניתן לומר שאנשים שנולדו חרשים, מתבססים על חושים ויכולות אחרות – לא שמיעתיות בכדי לתקשר, ולכן האתגר המשמעותי בשיקום שלהם אחרי ההשתלה הינו לא רק להצליח לתפוס דיבור ולהבין דיבור בקליניקה, אלא להטמיע את מיומנויות השמיעה החדשות אל תוך חיי היומיום שלהם. החוויה הראשונה של שמיעה עם השתל יכולה להיות עבורם מוזרה ואפילו לא נעימה, אבל האתגרים המשמעותיים יותר נכונו להם בהמשך הדרך.
הנסיון הקליני וכן מחקרים מלמדים על שונות גדולה מאד בתוצאות התפקוד השמיעתי עם השתל של אנשים שנולדו חרשים והושתלו בגיל מבוגר. לפיכך גם הטיפול משתנה מאד , וחייב להיות מותאם אישית לכל מטופל ומטופלת. מצד אחד ישנם אנשים שיוכלו להגיע במשך הזמן ליכולת לשוחח שיחה יומיומית בתנאים אקוסטיים נוחים ללא קריאת דיבור, לזהות את רוב צלילי הדיבור, להתעייף הרבה פחות מלקרוא דיבור (לקרוא שפתיים), ואפילו להבין חלקית סיפורים מוקלטים, לשוחח שיחות קצרות בטלפון, לתפוס גם משפטים שלא נאמרו להם באופן ישיר, להבין משפטים ברדיו ועוד ועוד. אבל יש גם רבים שנולדו חרשים שלא יפתחו מיומנויות שמיעה כאלה. אנשים אלה, במסגרת הטיפול ילמדו לזהות מילים שימושיות וכן שאלות ומשפטים יומיומיים קצרים ללא קריאת דיבור. ככל שיתרגלו יותר כך הם יוכלו להרחיב את ה"מילון השמיעתי" שלהם ולזהות את המילים והמשפטים האלה גם מחוץ למסגרת הטיפול. השיפור ביכולת שלהם להבחין בין צלילי דיבור רבים ביחד עם היכולת לזהות חלק מצלילי הדיבור יהפכו את מלאכת קריאת הדיבור לפחות מתישה עבורם ולהרבה יותר יעילה ומוצלחת. הם ירגישו שעם השתל קל להם יותר להבין אנשים עם דיבור לא ברור שהתקשו מאד להבין לפני ההשתלה. חשוב לציין שמידת שביעות הרצון מן השתל אצל אנשים בשני ה"קצוות" תלויה מאד בציפיות שלהם מן השתל ובשאלה האם הם חווים למידה והתקדמות. במהלך הטיפול ישנו עיסוק רצוף בהגדרת המטרות וההישגים המצופים, כאשר הדגש הוא על האופן בו הם יבואו לידי ביטוי בחיי היומיום. המטופל מבין באופן קונקרטי ובהיר מהם האתגרים העומדים בפניו, ומה השיג מתחילת הדרך.