בשורה למבוגרים עם ירידה חד צידית בשמיעה: ה FDA אישר אתמול השתלה שבלולית במבוגרים עם ירידה חד צידית/ירידה אסימטרית בשמיעה!

להלן סיכום קצר של המחקר עליו התבססה ההחלטה.

המחקר נערך על ידי צוות מאוניברסיטת צפון קרוליינה בהובלת פרופסור Margareth Dillon Dr. . הוא הוצג בכנס האחרון של האגודה האמריקאית של מושתלי שתל שבלולי שהתקיים ביולי האחרון בפורט-לודרדייל, פלורידה.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם מבוגרים עם חרשות חד צידית, יצליחו לבצע אינטגרציה של המידע שיקבלו מן השתל ביחד עם המידע השמיעתי המתקבל מהאוזן התקינה על מנת להבין דיבור על רקע רעש, למקם צליל במרחב והאם השתלה שבלולית תתרום לאיכות חייהם.

נבדקו 20 מבוגרים בני 50 בממוצע, עם ירידה חד צידית בינונית עד עמוקה במשך שלוש שנים בממוצע ( הערה חשובה: זמן קצר יחסית) ועם שמיעה תקינה או כמעט תקינה באוזן השניה.

כל הנבדקים הושתלו בשתל של MED-El והיו במעקב במשך שנה לאחר ההשתלה (הערה: פרק זמן קצר יחסית לפוטנציאל ההתקדמות עם השתל, לא ניתן לשלול אפשרות להתקדמות נוספת במשך תקופה ארוכה יותר).

נמצא ש:

כאשר הציגו דיבור מקדימה ואת הרעש מצד האוזן התקינה: שיפור בתפיסת דיבור לאורך זמן, לאחר שנה (עוד) לא הגיע לרמת תפקוד של נבדקים עם שמיעה תקינה.

כאשר הציגו את הדיבור ואת הרעש מקדימה – תפקדו לאחר שנה בדומה לבעלי שמיעה תקינה.

כאשר הציגו את הדיבור מקדימה ואת הרעש בצד המושתל- "אפקט תיקרה" – כלומר השתל לא פגע בהבנת הדיבור.

מיקום צליל במרחב: התקדמות מובהקת כבר אחרי חודש . לגבי שני נבדקים שחרגו מתוצאות שאר הנבדקים התברר שהם השתמשו בשתל רק שלוש שעות ביום. הם הודרכו להשתמש בשתל לפחות עשר שעות ביום ובמדידות הבאות תפקדו כמו שאר הנבדקים. הנבדקים התקדמו במשך 12 חודשי המחקר אך לא הגיעו לרמת יכולת מיקום הצליל של אנשים עם שמיעה תקינה.

איכות חיים: הקלה בשמיעה על רקע רעש, מיקום צליל במרחב, והקלה משמעותית במאמץ ההקשבה. המושתלים דיווחו על איכות צליל דומה באוזן המושתלת לזו של האוזן התקינה. בנוסף, מושתלים שסבלו מטיניטוס (טינטון) דיווחו על הקלה משמעותית.

דגשים לסיכום:

לנבדקי המחקר היה משך חרשות קצר יחסית, הם היו צעירים ובעלי מוטיבציה רבה לשיקום שמיעתי (כולם ניסו לפני כן פתרונות אחרים שלא ענו על ציפיותיהם) . הם קיבלו יעוץ מראש והיו מודעים לחוסר הוודאות שיש לגבי איכות השמיעה שתהיה להם לאחר ההשתלה ולגבי תרומת השתל לתפקוד שלהם ולאיכות חייהם. הם גם קיבלו אימוני שמיעה ( לא פירטו לגבי המינון ) באמצעות הזרמת שמע ישירה לשתל וקטעי שמע מוקלטים. הם השתמשו בשתל בצורה עקבית לפחות עשר שעות ביום. השתל תרם לתפקוד השמיעתי שלהם במצבי רעש, ליכולת שלהם למקם צליל במרחב ולאיכות חייהם.