שיקום שמיעתי נועד להפחית את הקשיים הנובעים מלקות השמיעה שבאים לידי ביטוי בתפקוד, בפעילות, בהשתתפות ובאיכות החיים. עבור אנשים רבים שאיבדו את שמיעתם בגיל מבוגר, שיקום שמיעתי לאחר השתלה שבלולית לא יכול להתבסס באופן בלעדי על  התאמה טובה של השתל כפי שהיא מתבטאת באודיוגרמה. הסיבה לכך היא שהאודיוגרמה לא משקפת את האתגרים עמם הם מתמודדים במצבי תקשורת מורכבים ובתנאי רעש, את העובדה שבמצבי תקשורת רבים הם תלויים בקריאת דיבור ואת תחושות התסכול שרבים מהם חווים בחיי היומיום. קשיים אלו מעידים על הצורך בהרחבת אפשרויות השיקום העומדות לרשותם. מחקרים הראו שיכולת תפיסת הדיבור כפי שהיא מוערכת בקליניקה, לא מנבאת את התפקוד התקשורתי של מבוגרים המשתמשים בשתל שבלולי, וקלינאי תקשורת רבים נתקלים לא פעם בחוסר התאמה בין התוצאות במדדים האודיומטריים ובמבחני תפיסת הדיבור, לבין התועלת המדווחת להם על-ידי המושתלים עצמם . לכן, הנגשה מיטבית של הצלילים באמצעות השתל צריכה להיות רק מרכיב אחד בתוך מכלול שירותי השיקום הנדרשים על מנת למצות את התועלת של השתל השבלולי.

מה עוד ניתן לעשות?

טיפולים קבוצתיים: טיפולים אלה  מדגישים נושאים של הסתגלות, אסטרטגיות תקשורת, הדרכה ויעוץ. תכניות הטיפול הקבוצתיות מאפשרות להתייחס לגורמים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המשפיעים על תפקודם השמיעתי והתקשורתי של המשתתפים בהן, ולהביא לשינויים שיתבטאו בשיפור איכות חייהם. המשתתפים לומדים כיצד להסביר ולבטא את צרכיהם התקשורתיים, ליישם טכניקות של פתרון בעיות, אסרטיביות והתמודדות עם לחצים. הקבוצה יכולה להוות מסגרת טובה ללמידה ולתרגול של אסטרטגיות תקשורתיות בזכות האפשרות לאינטראקציה בין המשתתפים, כמו כן היא יכולה לסייע בהתמודדות עם תחושות הקשורות לזהות ולשייכות חברתית. ישנן תכניות קבוצתיות הכוללות גם שיתוף של בני משפחה.

תכניות לתרגול עצמי באמצעות תכנות מחשב : תכניות תרגול עצמי ממוחשבות נמצאו כבעלות פוטנציאל לתרום לשיפור יכולות שמיעתיות של מבוגרים המשתמשים בשתל שבלולי כולל גם מושתלים ותיקים. זה מחזק את הטענה שלמידה פאסיבית איננה מספקת בכדי להביא למיצוי הפוטנציאל השמיעתי לאחר ההשתלה. ישנה שונות רבה במידת ההתקדמות ובמספר שעות התרגול הנדרשות על מנת להגיע לשיפור, ואנשים רבים מתקשים להתמיד בתרגול מסוג זה לאורך זמן. חשוב גם כי לציין שתהליכי ההכללה של המיומנויות התפיסתיות הנרכשות בתרגול מסוג זה לתפקוד היומיומי ולאיכות החיים הם מוגבלים. לכן אם המטרה היא להביא לשיפור התפקוד התקשורתי ולשיפור באיכות החיים, לא ניתן להתבסס על תכניות כאלה באופן בלעדי ויש לשלבן עם תכניות טיפול אחרות.

אימוני שמיעה פרטניים, המועברים על ידי קלינאי תקשורת: הטיפול הפרטני הוא טיפול של "אחד על אחד" בו נוכחים המטופל והקלינאי/ת, כאשר המטרות ודרכי הטיפול מותאמים למטופל באופן אישי. הטיפול הפרטני מכוון לשפר את התפקוד השמיעתי-תקשורתי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בחיי היומיום של המטופל, באינטראקציות שלו עם בני משפחתו, חבריו ושותפיו למקום העבודה. יעדי הטיפול והמטרות לטווח קצר מוגדרות בדיון משותף עם המטופל ומשתנות מעת לעת בהתאם להערכות פורמאליות ולא פורמאליות של ההתקדמות. תכנית הטיפול הפרטנית מעודדת שימוש בשמיעה בד בבד עם שימוש ביכולות תקשורתיות וקוגניטיביות מגוונות, לכן עליה להתבסס על משימות המערבות שיח, חשיבה ומשחק, ומנגד להמעיט ככל האפשר בשימוש במשימות המערבות תגובות פאסיביות כגון הצבעה או חיקוי.  הקלינאי משתמש בחומרי תרגול שמותאמים לתחומי העניין של המטופל ולאורח החיים שלו, הוא משתמש במטלות מגוונות ומגיש אותם למטופל בצורות שונות . שילוב של סוג החומר השמיעתי, המטלות ואופני הגשה, מאפשר ליצור אינספור משימות ברמות קושי שונות שיעמדו לרשות הקלינאי בכל שלב בט%9